ההחלטות הרמטכ"ל אביב כוכבי לפצל את אגף התכנון (אג"ת) לשני אגפים נפרדים, שאחד מהם ייקרא האגף לבניין כוח רב-זרועי והשני יקרא אגף אסטרטגיה ואיראן, וההחלטה להעביר את האחריות על מפקדת העומק למפקד המכללות - נתפשות כתהליך פנים ארגוני במסגרת התוכנית הרב-שנתית תנופה. ואולם בפועל מדובר בהחלטות משמעותיות יותר, שישנו את פני המטה הכללי.
משמעות ההחלטה להקים את אגף בניין הכוח הרב-זרועי נועדה לקדם תכניות ופרויקטים שעד כה נתקלו בחומת הבירוקרטיה - נקודת תורפה בצה"ל. כדי לקדם אותם במהירות עוד במהלך כהונתו של כוכבי, הוחלט למנות אלוף שתפקידו יוקדש להאצת תהליכים ולהתיר קשרים בין זרועות ואגפים שונים.
מדובר במשימה מורכבת, משום שהאלוף הבכיר ביותר אחרי הרמטכ"ל הוא סגן הרמטכ"ל, שאחראי על בניין הכוח בכל צה"ל. כשממנים אלוף שלא כפוף אליו ישירות ועוסק בבניין כוח, באופן אוטומטי הוא יכרסם בסמכויות ובאחריות, בין אם התכוונו לכך או לא. באותה הדרך ניתן להגיד שזה מה שיקרה לזרועות האוויר, הים והיבשה. קצין בכיר מאוד במילואים אמר לאחר שנחשף לפרטי ההחלטות של כוכבי, כי הוא "היה רוצה להיות זבוב על הקיר" בחדר שבו מתנהל הדיון על חלוקת האחריות והסמכות בין האלוף שיעמוד בראש האגף החדש, לסגן הרמטכ"ל או למפקד חיל האוויר למשל.
לקריאה נוספת בנושא
גם ההחלטה על הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן מעוררת מחלוקת. מצד אחד יש בה הרבה היגיון: הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט שם דגש על הקשרים של צה"ל עם צבאות זרים - עבור אינטרסים צבאיים והעצמתם, אך גם עבור ביסוס הקשרים המדיניים הקיימים עם מדינות זרות, בין היתר עם מדינות שלא מתקיימים עמם קשרים דיפלומטיים. פתיחת ערוצי הידברות למשל באמצעות מידע מודיעיני איכותי היתה גאוותו של איזנקוט. ההחלטה של כוכבי מעצימה את התהליך הזה, אך קצינים מכהנים ובמילואים הביעו תמיהה על התוספת של איראן לאחריות האגף.
סוגיית איראן צפויה להוות רק מחלקה בתוך האגף, ואילו הגורמים הביעו תמיהה בעיקר נוכח ההנחה כי האיומים במזרח התיכון משתנים ובתחום האסטרטגי יש מוקדים נוספים. אחד הגורמים תהה כי "אם מחר ייתחם הסכם או יתבצע שינוי אסורטגי כיצד יקרא לאגף 'אסטרגיה וסוריה?'".
לא ברור כיצד תיראה החלוקה בין האגף החדש לאגף המבצעים בראשות אלוף אהרון חליוה וראש אמ"ן אלוף תמיר הימן. בצה"ל ניסו להרגיע והדגישו כי ראש אגף אסטרטגיה ואיראן ירכז את העיסוק באיראן 24/7 בעיקר בגלל החשיבות שמייחס המטכ"ל לזירה זו, ויקדם את התכניות המבצעיות השונות, כולל זיהוי הזדמנויות, כאשר גוף המבצעים יישאר הגוף המשלב את כלל הגופים המטכ"ליים. ברקע יש גם לא מעט שאלות על מה שאומרים במוסד על העצמה האסטרטגית של צה"ל, ומה אומרים באגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון ובמל"ל. יכול מאוד להיות שהשילוב בין כולם יביא להתפתחויות חיוביות ודרמטיות בקשרי החוץ ובניית התהליכים האסטרטגיים, והרעיונות בצה"ל יבנו את המציאות.
ההחלטה השלישית גם היא פיקנטית, מאחר שהיא מבטלת תפקיד אלוף בראש מפקדת העומק, שהחלה את דרכה עם אלוף במילואים. לאחר מכן מונה לעמוד בראשה אלוף בשירות קבע וכעת מעבירים אותה לאחריות מפקד המכללות הצבאיות, אלוף איתי וירוב. לא צריך להרחיב כדי להבין שמדובר בהחלשת המפקדה, גם אם בשם ההתייעלות. האלוף וירוב יידרש מעתה לחלק את הקשב בין מפקדת העומק למכללות.
ההחלטות הללו הופכות את מערכת היחסים במטה הכללי למתוחה, לפחות עד שיתבהרו ההחלטות והעיצוב גם ברמה הטקטית של התפקידים השונים שנולדו עתה. לפי הודעת דובר צה"ל, התהליך אמור להתרחש בקיץ, מה שהופך את דיון השיבוצים למטה הכללי למתוח עוד יותר מתמיד. כוכבי מראה כי באמתחתו רעיונות חדשים, והוא לא חושש ממהלכים אמיצים ומשינויים. למשל, כשרצה לשדרג את זרוע היבשה בקצין בכיר, הוא מינה את אלוף יואל סטריק שעשה שני תפקידי אלוף (פיקוד העורף ופיקוד הצפון).
לכן מרחפות באוויר שאלות חשובות: מי ימונה לתפקידי המפתח במטה הכללי? איזה משקל יעניק לכל אחד מהתפקידים? האם ימנה להם אלופים ותיקים או יקפיץ אליהם תא"לים? והחשוב ביותר: האם המהלך הזה טורף את הקלפים מחדש בריצה לרמטכ"לות? הרעיונות המהפכניים של כוכבי פוגשים מציאות מורכבת, וזאת ללא התייחסות לשאלה אם יש בתהליך קבלת ההחלטות הזה, שאושר על ידי שר הביטחון נפתלי בנט והובא לידיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, התחשבות בתקציב הביטחון או העמסה על המתח הקיים עם משרד האוצר.
2020-02-19 11:30:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiJWh0dHBzOi8vbmV3cy53YWxsYS5jby5pbC9pdGVtLzMzNDE2NzTSAQA?oc=5
52781821442508
Bagikan Berita Ini
0 Response to "אסטרטגיית הפיצול של הרמטכ"ל מגבירה את המתיחות בצמרת צה" - וואלה!"
Post a Comment